תוכנית תמ"א 38 של הממשלה שאט אט מתחילה לפרוח ולצבור תאוצה בארץ נועדה לחזק בניינים ישנים כדי לעמוד ברעידות אדמה – אך מתי תוכנית זו תתחיל להיות מיושמת בהיקף הראוי והדרוש באמת?
בשנת 2017 הייתה רעידת אדמה בסדר גודל של 7.3 שהביאה למותם של יותר מ-500 אנשים באיראן ואלפי פצועים ברחבי האזור. רעידת אדמה זו היא עוד קריאת השכמה לישראל. למרבה הצער, אנו כמדינה מדברים על האסון הצפוי לנו בעתיד יותר מאשר באמת לנקוט צעדים מעשיים כדי להתכונן לאסון שכזה.
רק ביוני האחרון, כוחות הביטחון ושירותי החירום ערכו תרגיל לשיפור רמת שיתוף הפעולה בין הגופים השונים במקרה של רעידת אדמה חזקה. למרות מודעות זו לכאורה של הסכנה, הצעדים המעשיים של המדינה על פני השטח רחוקים מאוד ממה שנדרש.
רעידת האדמה בגבול איראן-עיראק הייתה די קרובה לישראלים בפתח תקווה, קריית אונו ורעננה, והרעידה את החלונות, הפנסים והרהיטים. המומחים מסכימים כי רעידות אדמה חזקות מבחינה סטטיסטית באזור שלנו, התרחשו מדי 100-80 שנים בממוצע. רעידת האדמה הכי חזקה האחרונה שפגעה באזור הייתה רעידת האדמה של 1927, שגבתה את חייהם של כ- 500 אנשים והביאה לנזק גדול בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה ובבנייני האוניברסיטה העברית על הר הצופים. 100 שנים קודם לכן, ברעידת האדמה בצפת ב-1 לינואר 1827, נהרגו כ-7,000 בני אדם.
מספר רב של בתים בישראל יפגעו במקרה של רעידת אדמה חזקה, ללא קשר מתי הם נבנו – זה וודאי, וההרס שיכול להיגרם בעקבות כך עצום.
לא ניתן למנוע רעידות אדמה, אבל ניתן להתכונן להן ובכך להפחית את הנזק שהן גורמות. מכיוון שאין אפשרות לנבא רעידות אדמה, עלינו להיות מוכנים בכל עת.
משמעות המוכנות, בראש ובראשונה, היא להיות בטוחים שהבניינים בהם אנו חיים ועובדים עומדים בתקני הבנייה המחמירים הדרושים לעמידות בפני רעידות אדמה.
מומחים רבים מזהירים כי "רעידת אדמה בישראל מסוכנת יותר מאשר מלחמה, משום שהיא תגרום נזקים לחיים ולרכוש באופן משמעותי פי כמה וכמה ממלחמה.
הוועדה לענייני חוץ וביטחון בכנסת הוציאה דו"ח לאחרונה וציינה בו כי אם מדינת ישראל תיפגע ברעידת אדמה בסדר גודל של 7.5 לפי סולם ריכטר, מספר ההרוגים המשוער הוא כ-7,000 ועוד 8,600 פצועים וכמעט 400,000 בני אדם יישארו חסרי בית. ההיקף הכולל של הנזק הצפוי יהיה סכום של 200 מיליארד ₪.
הסכנה העתידית ברורה, ולפי נתוני רשות החירום הלאומית יש כ- 80,000 בניינים שכוללים בתי ספר ובתי חולים אשר נבנו לפני 1980 ולכן אינם עומדים בסטנדרטים הנוכחיים לעמידות לרעידת אדמה.
תוכנית תמ"א 38 של הממשלה נועדה לחזק מבנים ישנים לעמוד בפני רעידות אדמה, תוך שהיא מספקת במקביל דיור נחוץ על-ידי הוספת שתי קומות למבני דירות קיימים.
עם זאת, תוכנית זאת מונעת בעצם על ידי הקבלנים שמטרתם היא הרווחים שהיא מספקת. משמעות הדבר היא שרוב הפרויקטים של תמ"א 38 נערכים בערים שבהם ערך האדמה גבוה במיוחד ולא בפריפריה, שם יש בתים יותר ישנים ופגיעים.
היקף התוכנית של תמ"א 38 הוא גם לא מפרגן בהתחשב בעובדה שרק 2,700 מבנים ברחבי הארץ קיבלו אישורים.
רוב הפרויקטים של תמ"א 38 נבנים בערים הגדולות, ובכך מתעלמים ממאות אלפי משפחות במקומות כמו ערד, טבריה ועוד מקומות אחרים לאורך בקעת הירדן.
נכון לקיץ האחרון, רק 13 מבנים בפריפריה חוזקו והובאו לקוד הבנייה הנוכחי כדי להיות עמידים במקרה של רעידת אדמה.
בניגוד מוחלט, מאז שתוכנית תמ"א 38 החלה בשנת 2005, חוזקו סך הכל 4,385 מבנים בתל אביב, חיפה וירושלים – מספר גדול לאין שיעור לעומת הפריפריה.
לסיכום, תוכנית ממשלתית מסיבית לחיזוק בתיהם של תושבים נגד הבלתי נמנע – אסון רעידת אדמה – בעתיד, חייבת להיות מיושמת באופן הוגן והצודק לאזרחי ישראל בכל מקום שבו הם חיים. שעון רעידת האדמה מתקתק והזמן שלנו להתכונן אוזל.
